מפרשים:
1 והשם שבא שני פעמים וצריך לבוא בסמיכות – יבוא בפעם הראשון בסמיכות ובפעם השני יבוא בה"א הידיעה. כי בתחילה יבאר מהותו על ידי סמיכות ואחר כך כבר נודע ובא בידיעה ולא בהפך.
2 ועל כן "ועלתה יבמתו אל הזקנים וקראו לו זקן עירו" הוא שלא כמשפט הלשון. ומזה הכריחו חז"ל שמה שכתוב "זקני עירו" יכוין על זקנים אחרים שבעיר ויקרא ס' רמט
3 והוא הדין כשבא פעם הראשון בה"א ופעם השני בלא ה"א הוא שם אחר.
4 ומה שכתוב "והבשר כל טהור יאכל בשר" הוא זרות בלשון ונדרש צו ס' קכח
5 וכן הוכיחו שמ"ש "והנותר בשמן" אינו ה"א הידיעה – כי בודאי נותר, רק הוא ה"א התנאי – אם נותר. דהא תחילה אמר "ומיתר השמן" בלא ה"א – הרי אין ודאי וידוע שיותר וכל שכן שלא יצדק ידיעה על הנותרת מצורע ס' נו